• ראשי
  • פוסטים
  • מימוש זכויות לנפגעי עבודה מתחיל בהבחנה בין תאונת עבודה, מחלת מקצוע או "מיקרוטראומה"

מימוש זכויות לנפגעי עבודה מתחיל בהבחנה בין תאונת עבודה, מחלת מקצוע או "מיקרוטראומה"

עו"ד יעקב (קובי) כהן מסביר על 3 סיטואציות שיכולות להיות מוכרות כפגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה יכולה להיגרם מאירוע בודד או מפעולות המבוצעות במשך תקופה ממושכת, לאורך שנים, במהלך העבודה. הפגיעה יכולה להתרחש במקום העבודה, בזמן העבודה, אך גם יכולה להתרחש מחוץ למקום עבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה.

ישנם מקרים מורכבים וסבוכים שאף בית המשפט (ביה"ד) מתקשה להכריע בהם. ההגדרה של "פגיעה בעבודה" ממשיכה להתפתח ולקבל פרשנויות במהלך השנים, וכן עדכונים בהוראות החוק ופסיקות שיפוטיות. בכדי לעשות סדר בדברים צריך להבין ראשית מהם סוגי הפגיעות בעבודה.

פגיעה בעבודה יכולה להתרחש ב- 3 סיטואציות. הסיטואציה הראשונה היא תאונה. הסיטואציה השנייה היא מחלת מקצוע והסיטואציה השלישית היא ליקוי רפואי עקב תנאי עבודה – הלכת "מיקרו טראומה".

תאונת עבודה הינה תאונה שהתרחשה תוך כדי ועקב העבודה. עם זאת, בנסיבות מסוימות תאונה תחשב "פגיעה בעבודה" גם אם לא התרחשה במקום העבודה. ניתן להציג לכך מספר דוגמאות. דוגמה ראשונה היא  תאונה בדרך לעבודה מהבית, בדרך חזרה מהעבודה לבית,  בדרך ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. בעניין זה חשוב לדעת שאף סטייה קלה ביותר במסלול או עיכוב, למשל עצירה לסידורים/קניות ועוד לרוב יגרמו לכך שהתאונה לא תחשב כתאונת עבודה. במידה ומסלול הנסיעה אינו הקצר ביותר, יש לספק לכך הסבר. מנגד, במקרים מסוימים גם סטייה מהנתיב הקצר ביותר לא תמנע התחשבות בתאונה כתאונת עבודה כמו למשל מקרים כמו איסוף ילד מהגן, עצירה לתפילה או צורך לסטות מהנתיב על מנת להציל או למנוע נזק בגוף או רכוש ועוד.

דוגמה נוספת היא מקרים של תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

נפגעי עבודה חייבים לשים לב ולוודא שהטפסים לביטוח לאומי על הכרה בתאונת עבודה מולאו באופן מדויק ומפורט. במידה והנסיבות מורכבות מומלץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת הטפסים. יצוין, במידה והנסיבות ברורות אין חשש מהותי מהגשת הטפסים ללא ייעוץ. חשוב להדגיש את החשיבות בדיוק בפרטים. לעיתים רבות הטפסים, אשר המעביד ברוב המקרים ממלא, יכולים גם להשפיע על זכויות נוספות וחלקן בהליכים כנגד המעביד ולכן צריך לבחון היטב שהטפסים משקפים את מלוא העובדות. כל טופס שמוגש לביטוח לאומי ישמש גם כראיה בתביעות רשלנות ותביעות ביטוח.

נפגעי עבודה צריכים לתת חשיבות גם לפניה הראשונה לרופא מטפל. לפניה זו יש חשיבות רבה. חשוב לוודא שהרופא מציין שהתאונה התרחשה בעבודה ואת נסיבותיה. במידה והרופא לא ציין את הפרטים המדויקים יש לבקש תיקון באותו הרגע. לאחר מכן לא ניתן לשנות את התעודה הרפואית. רישום לקוי של הרופא המטפל עלול להביא לדחיית התביעה.

 

הסיטואציה השנייה של פגיעה בעבודה היא מחלת מקצוע. חשוב להבהיר כי הגדרה של מחלת מקצוע מוגדרת ברשימה סגורה. באם המחלה שנגרמה לנפגע אינה ברשימה, אף אם הרופאים מבהירים שהעבודה הינה הגורם הברור למחלה, החוק אינו מפשר להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.

 הלכה למעשה, אין כל אפשרות לתבוע מחלת מקצוע אם המחלה אינה מצויה ברשימת המחלות שהוגדרו מראש.

למרות ההתקדמות המשמעותית בהיקף המחקרים הרפואיים וההתקדמות הרבה במכשור הרפואי ובמדע הרפואה, הרשימה כמעט שאינה זוכה לתוספות במהלך השנים. כך נוצרה מציאות שמחלות מקצוע רבות, שאין כל מחלוקת בפן המקצועי רפואי-מחקרי שמקורם בעבודה אינן מוכרות כמחלת מקצוע.  בכל הנוגע למחלות מקצוע ההכרה לרוב כרוכה בפעולות מורכבות וידע מקצועי, במידה והמוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה יש זמן קצוב להגשת תביעה לביהמ"ד. חשוב לזכור כי במידה ולא מגישים תביעה במועד הזכאות נשללת לכל החיים.

הסוג השלישי של פגיעה בעבודה הוא "מיקרוטראומה". במרוצת השנים ביהמ"ש התערב בחוסר הצדק שנוצר עקב הרשימה הסגורה, וקבע הלכה חשובה שנקראת הלכת "המיקרוטראומה". בזכות הלכה זו ניתן לפנות בתביעה להכרה במחלה שמקורה בעבודה אף שאינה ברשימת מחלת מקצוע, זאת לפי מבחנים שנקבעו בפסיקה להכרה בליקוי רפואי עקב תנאי עבודה – מיקרוטרואמה.

כאמור, הכרה במיקרוטראומה  אינה קבועה בחוק אלא פרי יצירה שיפוטית.  בהתאם להלכת המיקרוטראומה ניתן לפנות בתביעה להכרה במחלה שמקורה בעבודה אף שאינה ברשימת מחלות המקצוע. המבחנים שנקבעו בפסיקה להכרה בפגיעת עבודה מסוג מיקרוטראומה הם כל התנאים הבאים במצטבר:

  • הליקוי הרפואי נגרם כתוצאה מפעולות חזרתיות ומתמשכות במהלך העבודה, המבוצעות במשך פרקי זמן רצופים המספיקים בכדי לגרום לנזק מצטבר.
  • הפעולות המבוצעות דומות זו לזו (רפטטיביות), כלומר אין מדובר בפעולות מגוונות אלא מסוג מסוים החוזר על עצמו.
  • הפעולות מפעילות אזור ספציפי בגוף, אשר נפגע כתוצאה מהפעולות.

פסיקת המיקרו טראומה היא פסיקה פורצת דרך שנתנה פתרון, אף אם לא מלא, לאלפי נפגעי עבודה שלא הייתה להם אפשרות חוקית לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה מוצדקת להכרה בפגיעה בעבודה.  לפי שעה, הדרך עדיין ארוכה להדביק את הפער שנפער בין החקיקה הקיימת והתקנות של המוסד לביטוח לאומי למציאות בשטח. מנפגעי עבודה נדרשת ערנות, דקדקנות וקבלת יעוץ משפטי על מנת למצות את הזכויות שלהם במלואן.

שתפו:

מאמרים נוספים

פנו למערכת

הרשמו לניוזלטר

התראות

RSS

פייסבוק

תיק אישי

ניוזלטר

פודקאסט

שליחת כתבות

לפרוטוקול ביוטיוב

כל הזכויות שמורות לאתר "לפרוטוקול"

Powered by Impel