• ראשי
  • פוסטים
  • הפרקליט המלווה וחקר האמת – הילכו שניים יחדיו או שמא ניגוד עניינים מובנה?

הפרקליט המלווה וחקר האמת – הילכו שניים יחדיו או שמא ניגוד עניינים מובנה?

הפרקליט, למעשה, הינו גורם מפקח ומבקר אחר עבודת המשטרה והוא מהווה חלק בלתי נפרד וחיוני בשיטתנו הדוגלת בהפרדת רשויות

במסגרת מאמר זה אבקש לייחד מספר מילים אודות תופעה רווחת שהפכה לחלק בלתי נפרד מחקירות משטרה רבות בתקופתנו ונראה כי הגיע העת לחשוב על הדברים מחדש.

התופעה שאבקש להאיר הינה הפרקליט המלווה, המדובר במקרים "מתוקשרים" ו/או "רגישים" ו/או "מורכבים" שבהם פרקליט מפרקליטות המדינה מלווה את חקירת המשטרה הרלוונטית במהלך הליך איסוף הראיות תוך שהוא מהווה למעשה מעין חלק מצוות החקירה אשר מייעץ לו, מן הפאן המשפטי, את שצריך ונחוץ בנסיבות העניין.

כידוע מטרת החקירה המשטרתית אינה למצוא אשמים אלא לתור אחר האמת:

"מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו", ר' ע"פ 721/80 תורג'מן נ' מדינת ישראל.

בהינתן מצב זה אפשר כבר להתחיל ולשאול מדוע צריך פרקליט מלווה בשלב איסוף הראיות? מדוע לא לאפשר למשטרה לחקור "בשקט" את כל שצריך ונכון בכדי להגיע אל עבר האמת העובדתית? מדוע צריך ייעוץ משפטי מיוחד בכדי לתור אחר האמת העובדתית? האם לא די בייעוץ אשר קיים בכל תחנת משטרה בישראל?

חשוב לזכור כי בתפקידו של הפרקליט יש גם סממנים שיפוטיים או מעין שיפוטיים וזאת בעת שהוא נדרש להחליט באם להעמיד חשוד לדין, האם יש סיכוי סביר להרשעה? האם בית-המשפט יאמין לעדי-התביעה? ועוד.

זאת ועוד, מן הרגע שבו פרקליט מחליט על הגשת כתב-אישום לרוב בית-המשפט לא יתערב בשיקול-דעתו כך שלמעשה הפרקליט מחזיק בידו כוח רב אשר משפיע על גורלות של חשודים:

בית המשפט העליון קבע לאורך השנים, כי הביקורת על החלטות התביעה הכללית יעשה במשורה, לבל יהפוך בית המשפט למעין 'תובע על'…", ר' למשל בג"ץ 218/85 ארביב נ' פרקליטות מחוז תל-אביב.

מעבר לתפקיד חשוב זה, הפרקליט אף אמון על העברת התמונה הראייתית המלאה לבית-המשפט:

"…מכיוון שכך מצפה בית־המשפט מהתביעה, המייצגת את המדינה, שלא תכשיל אותו חלילה בהסתרת ראיוח החשובות לענין, ולא תימנע מלחשוף לפני בית־המשפט את כל חומר הראיות הרלוואנטי, אשר התגבש בידיה בעקבות החקירה, בין אם הוא תומך בגירסתה ובין אם יש בו כדי להחלישה. אני מדגיש — כוונתי לחומר הרלוואנטי שיש בו כדי להשפיע על שיקוליו של בית־המשפט בקביעת הממצאים העובדתיים…", ר' ע"פ 277/81 הלוי ואח' נ' מ"י.

הנה כי כן, תפקידו של הפרקליט הינו רב עוצמה, רף האחריות לו הוא נדרש הינו מן הגבוהים ביותר, הפרקליט, למעשה, הינו גורם מפקח ומבקר אחר עבודת המשטרה והוא מהווה חלק בלתי נפרד וחיוני בשיטתנו הדוגלת בהפרדת רשויות:

"…ההליך הפלילי עשוי חוליות-חוליות: תחילה חקירה משטרתית, בהמשך בחינת התיק במשרדי התביעה והגשת כתב אישום, לבסוף בירור התיק בבתי המשפט לערכאותיהם. כל חוליה מפקחת על קודמתה, מביטה על התיק מחדש. ככל שתיפגם ההפרדה, יפגם הפיקוח, תיפגע הפרדת הרשויות…", ר' רע"פ 7052/18 מ"י נ' רפי רותם.

בהינתן האמור נשאל באם זה נכון ל"ערבב" את הפרקליט בהליך החקירה?

האם העובדה כי הפרקליט עובד כתף אל כתף עם צוות החקירה, יום וליל, יוצרת היכרות אישית מוגברת?

הפרקליט מגבה מחשבתית, מוצא פתרונות, מייעץ כיצד לפעול ועוד, האם לא יתקשה בהמשך לפקח על אותו גוף חוקר? האם למעשה לא מתערבב הליך הפיקוח עם הליך איסוף הראיות עד שהאחד "שוכח" את השני?

האם אותו פרקליט יכול באמת לשקול שיקולים "נקיים" בשלב קבלת ההחלטה באם להעמיד לדין? האם מבחינת מראית פני הצדק מדובר בהליך ראוי?

אגב שאלות אלו ורבות אחרות, נשאל, בין היתר, מדוע לא "נכניס" את הפרקליט רק לאחר סיום החקירה באופן פורמלי וזאת בשלב העברת התיק לבחינת הפרקליטות? מדוע הגוף החוקר לא יעשה שימוש בייעוץ המשפטי אשר קיים בחצרו שלו? ועוד.

במסגרת בג"צ 8066/18 אייל משיח נ' פרקליטות המדינה נטענה טענה רעיונית דומה לזו אשר מועלית כאן ונדמה כי בית-המשפט העליון לא הקדיש לה דיון מעמיק ויסודי תוך שקבע את הדברים הבאים וגם זאת תוך אזכור החלטה אחרת אשר לא התמודדה לעומק עם הסוגיה:

"…עניין טענות העותר בדבר אי ההפרדה בין המשטרה לתביעה, הרי שמקובלת עלי עמדת המשיבה כי אין מקום "להפרדה הסטרילית" שמנסה העותר ליצור בין גוף החקירה לבין הפרקליט המלווה את התיק הפליל…".

למקרא האמור, גם אם נניח שאין זה ראוי ליצור הפרדה סטרילית, עדיין, היכן עובר קו הגבול, מה מותר ומה אסור? האם יש הפרדה בין הפרקליט אשר נדרש להחליט באם להגיש כתב-אישום לבין הפרקליט המלווה ועוד.

לסיכום, הצמדת פרקליט מלווה להליך החקירה מראשיתו ולמצער במהלכו, יוצרת עננה על איכות וטיב הפיקוח, על טוהר הליך קבלת ההחלטות בהמשך ובעיקר על מראית פני הצדק. הגיע השעה לשקול על דרך מידתית יותר אשר תאזן טוב יותר את כלל המשתנים שעל הכף.

שתפו:

מאמרים נוספים

A Latina Wife For Relationship

What does a Latin Woman for Marital life mean? The girl with the ideal spouse for a devoted, enjoying couple. Although many people have loving

פנו למערכת

הרשמו לניוזלטר

התראות

RSS

פייסבוק

תיק אישי

ניוזלטר

פודקאסט

שליחת כתבות

לפרוטוקול ביוטיוב

כל הזכויות שמורות לאתר "לפרוטוקול"

Powered by Impel