רשות ני"ע רוצה לקבע מחירון קנסות

רשות ני"ע מנסה לקרוא את מותב האכיפה המנהלית לסדר ולמנוע הטלת עונשים נמוכים מהסטנדרט שהציבה הרשות

לאחרונה פרסמה רשות ניירות ערך מסמך שכותרתו "קווים מנחים למודל הבניית הענישה בהליך המנהלי". בפועל, נראה שמדובר בניסיון של רשות ניירות ערך לקרוא את מותב האכיפה המנהלית לסדר. כלומר, למנוע מהמותב להטיל, מעתה והלאה, עונשים נמוכים מהסטנדרט שהרשות רוצה להציב, בגין הפרות מנהליות של חוק ניירות ערך.

מה הכוונה?  בשנת 2011 נערך תיקון לחוק ניירות ערך, במסגרתו הוקם מותב האכיפה המנהלית. מטרתו של המותב לטפל בעבירות "קלות" יחסית על חוק ניירות ערך (כמו שימוש במידע פנים ברשלנות או מסירת דיווח מטעה לבורסה ברשלנות) וכן להתמודד עם מקרים הגובלים בפלילים, אך שקיים בהם חשש כי בשל קשיים ראייתיים משמעותיים לא יהיה ניתן להרשיע את החשוד, כך שהשקעת המשאבים בהליך פלילי מלא נתפסת כלא יעילה. ההליך המנהלי קצר וזול יותר, לעומת הליך פלילי והמותב אינו כבול למלוא דיני הראיות החלים במשפט הפלילי "המסורתי". המותב אינו מוסמך אמנם להטיל עונשי מאסר, אך יש בסמכותו להטיל קנסות כספיים די משמעותיים ואף, להטיל מגבלות נוספות על הנידונים בפניו ("המפרים", כפי שמוגדר בחוק), כגון איסור על כהונה כנושא משרה בחברות ציבוריות לתקופות ממושכות.

בדומה למותב האכיפה המנהלי של ה-SEC בארה"ב, המותב בישראל הוקם על מנת לפעול כטריבונל שיפוטי אובייקטיבי. חברי המותב ממונים בידי רשות ניירות ערך, אך אינם עובדי הרשות. כאשר מתנהל נגד פלוני הליך מנהלי, הגוף החוקר וגם התובע הוא רשות ניירות ערך, המיוצגת בפני המותב בידי עורכי הדין של מחלקת האכיפה המנהלית ברשות; אך בדיוק כמו "המפר" ובאי-כוחו, גם ב"כ הרשות, ממחלקת האכיפה המנהלית, אמורים להופיע בפני המותב כצד ג' – גורם בלתי תלוי – המשמש כטריבונל שיפוטי אובייקטיבי. לא כשתי זרועות של אותה הרשות, באופן שגורם למפר לקבל תחושה שמדובר ב"משחק מכור".

ואכן, עד כה נראה שהמותב שומר על מידה סבירה של עצמאות אל מול רשות ניירות ערך בכללותה. זאת הגם שלכאורה, קיימת נטייה טבעית של המותב לתת יותר אמון ולנטות לטובת "השחקנים החוזרים", קרי נציגי הרשות שמופיעים בפני אותו מותב פעם אחר פעם אחר פעם, באופן שוטף, בניגוד למפרים שהם אורחים חד-פעמיים בהליך או עורכי דינם שמתחלפים גם הם בתדירות גבוהה יותר, לעומת נציגי הרשות. אלא שנראה שהרשות לא תמיד מרוצה מהסידור הזה וגם לא חוששת לנקוט צעדים בנדון.

ככלל, ניתן לומר כי בשנים האחרונות השתרש נוהג או "מחירון" להפרות מנהליות מסוגים מסוימים. לדוגמא, בהליכי אכיפה מנהלית הנוגעים להפרות דיווח מוטלים לרוב על נושאי המשרה המפרים עונשים, לפי תפקידם בכוח. ככלל, מנכ"לים של חברות ציבוריות יישאו בקנסות כספיים הנעים בין  200 ל-300 א' ש"ח; סמנכ"לים ודרג שני למנכ"ל החברה 100 עד 150 א' ש"ח. זה הסטנדרט שהתקבע בשנים האחרונות ממקרה למקרה (אף שלא ברור עד כמה ה"טייטל" של המפר אמור להשפיע במכלול השיקולים, כאשר בוחנים את הענישה הראויה בכל מקרה ספציפי). ואולם, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. בשני הליכים מנהליים שונים שבהם ייצג משרדו של הח"מ מנכ"לים בחברות ציבוריות המותב החליט להטיל קנסות נמוכים באופן יוצא דופן. באותם מקרים נמצא, לאחר הליך מנהלי מלא ומעמיק, כי מדובר בעניינים גבוליים ביותר ועל כן, הוטלו על שני המנכ"לים בחברות שונות – האחד קנס בסך של 50 א' ש"ח והאחר קנס בסך של 60 א' ש"ח. רשות ניירות ערך, שלא הייתה מרוצה מהתוצאה, אף עתרה באחד המקרים למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב וטענה בריש גלי כי לעמדתה מדובר בקנס נמוך מדי, שחרף הנסיבות הספציפיות שלו, לא משקף כראוי את "המחירון" שהרשות מנסה במשך שנים לקבע ועל כן, עלול לפגוע בהרתעה של השוק. 

אלא שלאחר הליך קצר יחסית ובהמלצת בית המשפט, הרשות משכה את העתירה (כאשר גם המפר משך את העתירה הנגדית מצדו). זמן קצר מאוד לאחר מכן, פרסמה הרשות את מודל הבניית הענישה, כמעין "קווים מנחים" עבור המותב. מסמך מנחה כיצד על חברי המותב להכריע ולהטיל סנקציות בעתיד לבוא. אילו שיקולים עליהם לשקול ולפי אילו סדרי חשיבות. "במקרה" המסמך מנחה את חברי המותב לשים את הדגש במיוחד על שיקולי ענישה כגון הרף שהתקבע במקרים קודמים ועל שיקולי הרתעה כלליים (קרי, הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע את השוק במקרים עתידיים, תוך הפחתת המשקל שניתן לנסיבות הספציפיות של כל מקרה).

לכאורה, מדובר במהלך חיובי, שנועד ליצור אחידות ובסך הכול מתחקה אחרי עולם המשפט הפלילי שם נקבע בחוק מודל להבניית ענישה. אלא שבמקרה הזה, לא מדובר בתיקון חקיקה, כי אם בהנחיה של הרשות. מטעמה בלבד ועל דעת עצמה.

אותה רשות שכבר הביעה את עמדתה ביחס למחירון הקנסות שהיא מנסה לקבע, אך עמדתה נדחתה בידי בית המשפט ובידי מותב  האכיפה המנהלית (שאמור להיות צד ג' בלתי תלוי, בעל שיקול דעת חופשי, במסגרת סמכותו). במסגרת המסמך הרשות פרסמה "קווים מנחים" עבור אותו מותב ו-in so many words"" – קוראת לו לסדר. שימנע מלחרוג מן השורה בעתיד.

הדבר דומה לחברת בניה שתפרסם עבור בית המשפט "קווים מנחים" לפסיקה בתיקים של ליקויי בניה שהיא צד להם (וכן, כשאותה חברה היא גם זו שמעורבת במינוי אותם שופטים לתפקידם).

שתפו:

מאמרים נוספים

פנו למערכת

הרשמו לניוזלטר

התראות

RSS

פייסבוק

תיק אישי

ניוזלטר

פודקאסט

שליחת כתבות

לפרוטוקול ביוטיוב

כל הזכויות שמורות לאתר "לפרוטוקול"

Powered by Impel