בתי משפט דיגיטליים – ההווה שמעצב את העתיד

האם מגפת הקורונה תוביל את מערכת בתי המשפט להקים בית משפט דיגיטלי?

האם מגפת הקורונה עתידה לשנות את מערכת בתי המשפט בישראל?  יש הטוענים שהשינוי כבר כאן ולראייה, לאחרונה הוגשה עתירה לבג"צ מטעם "עמותת טרון למען זכויות משתמשים ברשת" הקוראת להקמת בית משפט דיגיטלי במטרה להגן על זכויותיהם המשפטיות של אזרחים שנכפה עליהם לשבת בבידוד, לעיתים בשל אבחון שגוי של אלגוריתם שהדבר המדויק ביותר שניתן לומר עליו שהוא רחוק מלהיות מדויק ומאלץ אנשים מהשורה להיכנס לבידוד, גם אם לא נחשפו בפועל לחולה קורונה מאומת.

זעקתו המובנת של האזרח הקטן בנסיבות שכאלה, ובנוסף הצורך בדחיית דיונים בחודשים עקב הסגר וכללי הריחוק החברתי, מאלצים בימים אלו את מערכת המשפט הישראלית להתמודד עם מערך שיפוט דיגיטלי שנבנה תוך כדי תנועה ובה בעת, לבחון את מידת יעילותו עבור כל באי בתי המשפט – לא רק בישראל אלא ברחבי העולם. זאת מתוך הכרה בכך שמערכת המשפט חייבת להמשיך ולהתקיים, בוודאי כאשר קיימות קבוצות גדולות באוכלוסייה (בהן קשישים/ בעלי מחלות רקע) שההגעה הפיזית לביהמ"ש קשה עבורם גם בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בתקופה הנוכחית.

ביהמ"ש העליון בבריטניה וכן בתי משפט בברזיל, הודו וסינגפור מאפשרים דיונים בשיחות וידאו עם אפליקציות כמו זום או סקייפ, אליהן מתחברים השופטים, עורכי הדין ושאר הנוכחים. אפילו ביהמ"ש העליון בארה"ב מקיים דיונים טלפוניים. למגמה זו מצטרפות עוד מדינות ובחודש שעבר גם בית הדין לצדק של האיחוד האירופי הודיע כי מי שנבצר ממנו להגיע פיזית לדיון יכול להתחבר בוידאו ולהציג את הטיעון, דבר שלא התאפשר בעבר.

בסין למשל הדיון הנוגע לבתי משפט אלו החל עוד ב-2019 כאשר הודיעה חברת הענק הסינית WeChat שהיא מקימה "MobileCourt", שהוא בית משפט דיגיטלי הפועל באפליקציה. בית משפט זה הוא מתקדם יותר מבתי המשפט הדיגיטליים שקמו עקב הקורונה, בעיקר מכיוון שהליך הליטיגציה והבאת הראיות מתבצע בוידאו בפני דמויות שופט המבוססות בינה מלאכותית, ונעשה במגוון תחומים כמו זכויות יוצרים או E-commerce. את תהליך זה מלווים שופטים אנושיים המפקחים על ההליך ונותנים את ההכרעה הסופית. בשנה שעברה כבר עמדו בפתחו של בית משפט זה כ-3 מיליון תיקים.  

ככלל, הדיון העולמי בשנים האחרונות לגבי בתי משפט דיגיטליים החל דווקא בשאלת האפקטיביות והאותנטיות של היישומים שנועדו לייעל את הליך הפרוצדורה (לדוגמה אופן הבאת הראיות), אך התרחב גם לקיום הדיון המשפטי מתוך ההבנה שמערכת המשפט חייבת להמשיך להתקיים. לא ניתן להתעלם מכך שצמצום הצורך בהגעה פיזית לבתי המשפט מהווה יתרון משמעותי בשיפור יעילות המערכת, צמצום סחבת תיקים, התמקדות בתיק ובראיות ללא רעשי רקע ואף צמצום בכ"א מנהלתי. ללא האפשרות לדיון דיגיטלי, בתי המשפט בימים שלאחר הקורונה לא יעמדו בכמות התיקים הנמצאת לפתחם ותיקים יישארו פתוחים ללא הכרעה זמן רב.

מאידך, המבקרים טוענים שדיון משפטי המתנהל באמצעות ערוץ דיגיטלי הוא לא רציני ואינו יכול להוות תחליף ראוי לדיון בביהמ"ש עצמו. בבריטניה סיפרו שעורכי דין עלו לדיון מהמיטה, או לחילופין שחיות המחמד שלהם הצטרפו באמצע הדיון. סוגיה מהותית נוספת שזוכה לביקורת שאלת הפרטיות, בין היתר של פרצות אבטחה בתוכנות וידאו חינמיות דוגמת ZOOM ודומיהן. המבקרים ברחבי העולם טוענים גם כי דיונים רגישים ביותר נדחו בשל העובדה שדיוני הוידאו פגעו בליטיגציה של ההליך המשפטי, היכולת "לחוש את העדים בעת חקירה", דבר שלעיתים פוגע בקו ההגנה.

נראה שמגפת הקורונה, האיצה את ההתייעלות הטכנולוגית בעולם המשפטי ברחבי העולם, וייתכן שתהפוך מקוריוז לשיטת עבודה לגיטימית במערכת המשפט הישראלית. אמנם פניית העמותה נגעה למבודדים וזכויותיהם בלבד, אך היוותה קרקע בשלה לקידום הדיון בדבר היתרונות והחסרונות של השימוש בערוץ הדיגיטלי כחלק מנורמות הדיון המשפטי, שנחשפים בפועל בימים אלו – הלכה למעשה.

שתפו:

מאמרים נוספים

פנו למערכת

הרשמו לניוזלטר

התראות

RSS

פייסבוק

תיק אישי

ניוזלטר

פודקאסט

שליחת כתבות

לפרוטוקול ביוטיוב

כל הזכויות שמורות לאתר "לפרוטוקול"

Powered by Impel